ילקוט שמעוני על התורה
איש איש מבית ישראל אשר ישחט וגו'. רבי חמא בר פפא בשם ר"י בר' סימון אמר באיסור במה היו ישראל מקריבין במדבר עד שלא הוקם המשכן דתנינן תמן עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות והעבודה [בבכורות משהוקם נאסרו הבמות והעבודה] בכהנים והיו ישראל נוהגין באיסור במה במדבר והיו פורעניות באין עליהן והיו אוה"ע אומרים עובדין לשמו והוא הורגן, לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא למשה לך אמור להן לישראל איש איש מבית ישראל וגו' ואל פתח אהל מועד וכו'. רבי ישמעאל אומר הרי זה היתר מכלל איסור, לפי שהיו ישראל אסורין בבשר תאוה במדבר [לא] בא הכתוב והתירו להן אלא בשחיטה. רבי עקיבא אומר הרי זה איסור מכלל היתר לפי שהו ישראל ניחרין ואוכלין במדבר לאבא הכתוב לאסור להן כן אלא בשחיטה. תני ר' ישמעאל לפי שהיו ישראל אסוריןו בבשר תאוה במדבר לפיכך הזהירן הכתוב שיהו מביאין קרבנותיהן לכהנים והכהן שוחט ומקבל, ואל על פי שהבעלים יושבין כל היום ומהשבין אין הכל הולך אלא אחר השוחט, ומה תלמוד לומר שתי שחיטות אשר ישחט שני פעמים, תני בשם ר' יודן שני דקדוקי שחיטה רוב שנים בבהמה ורוב אחד בעוף. ר' פנחס בשם ר' לוי משל לבן מלך שנס לבו עליו והיה למוד לאכול בשר נבלות וטרפות, אסר המלך זה יהיה תדיר על שלחני ומעצמו הוא גדור. כך לפי שהיו ישראל לחוטין אחרי אלילים והיו מביאן קרבניהן לשעירים [דכתיב ולא יזבחו עוד וגו' לשעירים] ואין שעירים אלא שדים שנאמר יזבחו לשדים ואין שדים אלא שעירים שנאמר שעירם ירקדו שם. והיו ישראל מקריבין קרבנותיהן באיסור במה ופורענות בא עליהן [ואמר הקדוש ברוך הוא יהיו מקריבין לפני וכו']. אמר ר' יוסי בר' חנינא אין הבמה ניתרת אלא על ידי נביא מה טעם שנאמר השמר לך פן תעלה עולותיך וגו' כי אם אל המקום ואליהו היה מקריב באיסור הבמה אמר רבי שמלאי הקדוש ברוך הוא אמר לו שנאמר בדברך עשיתי [בדבירך עשיתי]. ר' יוחנן בר מרי מייתי לה מן הדא אז יבנה מזבח. אין לי אלא יהושע גדעון מנין דכתיב ויאמר לו ה' קח את פר השור, רבי אבא בר כהנא אמר שבע עבירות נעשו בפרו של גדעון, עצי אשרה ואבנים פסולות, מוקצה פר הנעבד זר ליליה ומחוסר זמן אין לי אלא גדעון בשילה מנין שנאמר ויקח שמואל טלה חלב אחד. אמר ר' אבא [בר כהנא] שלש עבירות נעשו בעולה של שמואל מחוסר זמן, היא ועורה ולוי היה אמר ר' יוסי אין מן הדא קריא לית את שמע כלום ואתיא כההיא דאמר ר' שמואל בר נחמני ותשובתו הרמתה כי שם ביתו: